<h1>תשובות חכמי צרפת ולותיר סימן ס"ג</h1>
<h2>דף י:</h2>
ועוד ילמדנו רבינו יבמה שנפלה לה יבום וחלץ לה אחד מן האחים ונשאת לאחר ומת גם הוא בלא בנים והיו לו אחים ולא חלצו לה ונשתמדה גם החולץ אחיו של ראשון ונשאה והיה לו בנים (ממנו) [ממנה] בגיותו ואותן בנים באים לחסות תחת כנפי השכינה אם מותרים לבא בקהל אם לאו. ותלמיד אחד אמר שמותרים דאיתמר [י' ע"ב] החולץ ליבמתו וחזר וקדשה כו' בין לר' יוחנן בין לריש לקיש (חליצה) [חלוצה] לגבי חולץ אינה (חליצה) אלא מחייבי לאוין וקיימ' לן דבני חייבי לאוין כשרים נינהו ואי משום דהיתה זקוקה ליבם כשנשאה (אע"פ שאין) [אעפ"כ אין] הולד ממזר ואע"פ דאמר ר' עקיב' [מ"ט ע"א] איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא לית הלכתא כוותיה דפליג עליה שמעון התימני ור' יהושע וקיימ' לן הלכה כר' עקיבה מחבירו ולא מחבריו ועוד דאמר ר' אליעזר [י"ד ע"ב] אע"פ שנחלקו בית שמאי וב"ה בצרות מודים שאין ממזר אלא ממי (שאין) [ש]איסורו איסור ערוה וענוש כרת ואמרינן מודים ב"ש לב"ה שאע"פ (שאין) [שהן] מזקיקים אותם ליבום אם נשאו לעלמא בלא חליצה אין הולד ממזר הוא הואיל ואינן אלא חייבי לאוין ולאפוקי מדר' עקיב' דאמר דיש ממזר מחייבי לאוין קמ"ל אע"ג דאמרינן לעיל [י"ג ע"ב] וב"ה מיבעי להו לכדרב יהוד' אמר רב ומניין שאין קידושין תופסין ביבמה שנ' [דברים כ"ה] לא תהיה אשת המת לאיש זר וב"ש דר' יהודה אמר רב מנא להו אלא בין לב"ש וב"ה כולהו אית להו לרב(י) יהוד' אמר רב אפי' הכי אין סומכין עליהם דשינויי נינהו ואמרי' אנן אשינויי ניקו ונסמוך ועוד דרבא מוקי לטעמייהו דב"ש במילי אוחרי ותו דהא (ד)פליגי שמואל עליה דרב [צ"ב ע"ב] דאמר בעניותינו צריכא גט ואמר אמימר הלכת' כוותיה דשמואל ואמר ר' גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב יבמה קידושין אין בה נישואין יש בה (אם הקנה) [ולמסקנא] אמרינן דמחלפא באשה שהלך בעלה למדינת הים ופי' מר ר' יהודאי גאון בהלכות גדולות שלו שאם אתה אומר תצא נמצאת מוציא לעז על בניה דכיון דאשה שהלך בעלה למדינת הים הולד ממזר מזה ומזה אתי למימר על בניה של זו נמי דממזרים נינהו ואינהו לא הוו ממזרי ואי משום דר' ינאי דאמר נמנו וגמרו שאין קידושין תופסין ביבמה אע"פ כן אומר התלמוד שאין הולד ממזר דכל הני אמוראי בתראי נינהו וקיי"ל דהלכת' כבתראי ומכל טעמים הללו אמרינן שאין הולד ממזר ואי משום שבועל נדה בימי שמדייות הוה [הא] אמר אביי [מ"ט ע"ב] הכל מודים בבא על הנדה שאין הולד ממזר ותני' נמי הכי וכו'.
<h2>דף מט.</h2>
ועוד ילמדנו רבינו יבמה שנפלה לה יבום וחלץ לה אחד מן האחים ונשאת לאחר ומת גם הוא בלא בנים והיו לו אחים ולא חלצו לה ונשתמדה גם החולץ אחיו של ראשון ונשאה והיה לו בנים (ממנו) [ממנה] בגיותו ואותן בנים באים לחסות תחת כנפי השכינה אם מותרים לבא בקהל אם לאו. ותלמיד אחד אמר שמותרים דאיתמר [י' ע"ב] החולץ ליבמתו וחזר וקדשה כו' בין לר' יוחנן בין לריש לקיש (חליצה) [חלוצה] לגבי חולץ אינה (חליצה) אלא מחייבי לאוין וקיימ' לן דבני חייבי לאוין כשרים נינהו ואי משום דהיתה זקוקה ליבם כשנשאה (אע"פ שאין) [אעפ"כ אין] הולד ממזר ואע"פ דאמר ר' עקיב' [מ"ט ע"א] איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא לית הלכתא כוותיה דפליג עליה שמעון התימני ור' יהושע וקיימ' לן הלכה כר' עקיבה מחבירו ולא מחבריו ועוד דאמר ר' אליעזר [י"ד ע"ב] אע"פ שנחלקו בית שמאי וב"ה בצרות מודים שאין ממזר אלא ממי (שאין) [ש]איסורו איסור ערוה וענוש כרת ואמרינן מודים ב"ש לב"ה שאע"פ (שאין) [שהן] מזקיקים אותם ליבום אם נשאו לעלמא בלא חליצה אין הולד ממזר הוא הואיל ואינן אלא חייבי לאוין ולאפוקי מדר' עקיב' דאמר דיש ממזר מחייבי לאוין קמ"ל אע"ג דאמרינן לעיל [י"ג ע"ב] וב"ה מיבעי להו לכדרב יהוד' אמר רב ומניין שאין קידושין תופסין ביבמה שנ' [דברים כ"ה] לא תהיה אשת המת לאיש זר וב"ש דר' יהודה אמר רב מנא להו אלא בין לב"ש וב"ה כולהו אית להו לרב(י) יהוד' אמר רב אפי' הכי אין סומכין עליהם דשינויי נינהו ואמרי' אנן אשינויי ניקו ונסמוך ועוד דרבא מוקי לטעמייהו דב"ש במילי אוחרי ותו דהא (ד)פליגי שמואל עליה דרב [צ"ב ע"ב] דאמר בעניותינו צריכא גט ואמר אמימר הלכת' כוותיה דשמואל ואמר ר' גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב יבמה קידושין אין בה נישואין יש בה (אם הקנה) [ולמסקנא] אמרינן דמחלפא באשה שהלך בעלה למדינת הים ופי' מר ר' יהודאי גאון בהלכות גדולות שלו שאם אתה אומר תצא נמצאת מוציא לעז על בניה דכיון דאשה שהלך בעלה למדינת הים הולד ממזר מזה ומזה אתי למימר על בניה של זו נמי דממזרים נינהו ואינהו לא הוו ממזרי ואי משום דר' ינאי דאמר נמנו וגמרו שאין קידושין תופסין ביבמה אע"פ כן אומר התלמוד שאין הולד ממזר דכל הני אמוראי בתראי נינהו וקיי"ל דהלכת' כבתראי ומכל טעמים הללו אמרינן שאין הולד ממזר ואי משום שבועל נדה בימי שמדייות הוה [הא] אמר אביי [מ"ט ע"ב] הכל מודים בבא על הנדה שאין הולד ממזר ותני' נמי הכי וכו'.
<h2>דף צב:</h2>
ועוד ילמדנו רבינו יבמה שנפלה לה יבום וחלץ לה אחד מן האחים ונשאת לאחר ומת גם הוא בלא בנים והיו לו אחים ולא חלצו לה ונשתמדה גם החולץ אחיו של ראשון ונשאה והיה לו בנים (ממנו) [ממנה] בגיותו ואותן בנים באים לחסות תחת כנפי השכינה אם מותרים לבא בקהל אם לאו. ותלמיד אחד אמר שמותרים דאיתמר [י' ע"ב] החולץ ליבמתו וחזר וקדשה כו' בין לר' יוחנן בין לריש לקיש (חליצה) [חלוצה] לגבי חולץ אינה (חליצה) אלא מחייבי לאוין וקיימ' לן דבני חייבי לאוין כשרים נינהו ואי משום דהיתה זקוקה ליבם כשנשאה (אע"פ שאין) [אעפ"כ אין] הולד ממזר ואע"פ דאמר ר' עקיב' [מ"ט ע"א] איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא לית הלכתא כוותיה דפליג עליה שמעון התימני ור' יהושע וקיימ' לן הלכה כר' עקיבה מחבירו ולא מחבריו ועוד דאמר ר' אליעזר [י"ד ע"ב] אע"פ שנחלקו בית שמאי וב"ה בצרות מודים שאין ממזר אלא ממי (שאין) [ש]איסורו איסור ערוה וענוש כרת ואמרינן מודים ב"ש לב"ה שאע"פ (שאין) [שהן] מזקיקים אותם ליבום אם נשאו לעלמא בלא חליצה אין הולד ממזר הוא הואיל ואינן אלא חייבי לאוין ולאפוקי מדר' עקיב' דאמר דיש ממזר מחייבי לאוין קמ"ל אע"ג דאמרינן לעיל [י"ג ע"ב] וב"ה מיבעי להו לכדרב יהוד' אמר רב ומניין שאין קידושין תופסין ביבמה שנ' [דברים כ"ה] לא תהיה אשת המת לאיש זר וב"ש דר' יהודה אמר רב מנא להו אלא בין לב"ש וב"ה כולהו אית להו לרב(י) יהוד' אמר רב אפי' הכי אין סומכין עליהם דשינויי נינהו ואמרי' אנן אשינויי ניקו ונסמוך ועוד דרבא מוקי לטעמייהו דב"ש במילי אוחרי ותו דהא (ד)פליגי שמואל עליה דרב [צ"ב ע"ב] דאמר בעניותינו צריכא גט ואמר אמימר הלכת' כוותיה דשמואל ואמר ר' גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב יבמה קידושין אין בה נישואין יש בה (אם הקנה) [ולמסקנא] אמרינן דמחלפא באשה שהלך בעלה למדינת הים ופי' מר ר' יהודאי גאון בהלכות גדולות שלו שאם אתה אומר תצא נמצאת מוציא לעז על בניה דכיון דאשה שהלך בעלה למדינת הים הולד ממזר מזה ומזה אתי למימר על בניה של זו נמי דממזרים נינהו ואינהו לא הוו ממזרי ואי משום דר' ינאי דאמר נמנו וגמרו שאין קידושין תופסין ביבמה אע"פ כן אומר התלמוד שאין הולד ממזר דכל הני אמוראי בתראי נינהו וקיי"ל דהלכת' כבתראי ומכל טעמים הללו אמרינן שאין הולד ממזר ואי משום שבועל נדה בימי שמדייות הוה [הא] אמר אביי [מ"ט ע"ב] הכל מודים בבא על הנדה שאין הולד ממזר ותני' נמי הכי וכו'.
<h2>דף קכב.</h2>
זה היום [מצאתי] כתבו של ר' יצחק ב"ר מנחם זק"ל שהריץ לר' אליעזר הגדול רבו מ"כ. אחרי כל אלה באתי לבקש פניו ולהתחנן לו להאיר עיני נפוצות צרפת בשני דברים שנשאלו לתלמיד אחד. האשה שהלך בעלה למדינת הים ובא בן אחי אביה וכו'. וזו התשובה שהשיב לו הרב זצו"ל. אל אהוב למעלה ונחמד למטה טוב לשמים וטוב לבריות נאה דורש ונאה מקיים בן תורה נאה וגם בן אבות נאה ויאה תורתו תורת חסד משימה שלום בפמליא של מעלה ומרבה שלום ומגינה למטה וגם מדותיו תרומות חנונות ומזוינות ומעלות ומביאות מלמעלה למטה ומגיעו למעלה מעשרים ונמצא גופו ועקרו במקום טהרה בשל רוח המקום ורבותיו נוחה הימנו ולכן ראוי והגן לארבעים ושמנה קניינים ומוכתר בו' מדות הנמנים ורצון הבורא יהא לקיים בו שבע מדות הנהנים עליו ועל כיוצא בו ולגברו בנסיכת ראש להפעיר נדבתו ולהבאיר על ראשי עם קדש הוא ר' יצחק ברבי מנחם יתד התקועה במקום נאמן שלא תמוט לתלות עליו צילו של כבוד נפוצת צרפת אשכול וביכורה אותה נפש נאמנו ואוהבו אלעזר ברבי יצחק אשר שלומו וברכתו ובריות גופו עלי כהצקת מים על צמא כאשר שם שמים מתאהב על ידו ואשרי יולדתו ואשרי רבו שלמדו כי שמעו הולך למרחקים מפצל ומתגבר ומתמר ועולה כמקל בעפעפי שחר עפעפיו מאשרים נגדו ירבו כמותו בישראל הנני נותן לצור מעוזי שבח ומודה אני על חלקי לנשק משק חשק פשק דמשק ושוחרני פני בוראי לאיילו ולאמץ כחו ולהיותו עד יחזה דור תשוקתו ולהרבות ימיו כימי העץ ושנותיו כימי השמים כראוי דשן ולחננו בחיים טובים ארוכים וקיימים ולהשרישו בשרשים וענפים ולנשק אשפתו בנטעי נאמנים ממולאים וממלאים ויעשה פרי למעלה ועיניו תראנה למטה והנפש הכליות תעלוזנה והלב יודע כי הלב נכון והושווה למוצא שפתים אבל חקיקת האצבעות נלאו לגלע אחד מריבוא משרשי הלב מאשר יקר בעיני נכבד ואני אהבתיו באהבה נעימה ומופלאה ונפשו קשורה בנפשי וגלוי לצורי שאיני כמחליק לשון אלא מדי זכרי צוותו כי נעמה ושרייתו כי טוב נהפך עלי יחד נכמרו ריחומי ותחילת דברים מודיעני לחביבי כי הוקשה מאוד בעיני והטב חרה לי כי לא הורגל להזכירני באגרותיו שהן למשיב נפש וידוע הוא לו כי מיום שנפרד מכאן לא שלש ואגרתו זו שנייה היא למשלחתו וששתי עליה כמוצא שלל ורצתי עליה כשמחת בקציר ואחרי זאת באתי מודיעני לו שאני ובני ביתי שרויים לשלום בגופינו ובהונינו ובזכות הרחמן ובזכותו יצאתי לאור לראות בצדקתו קבלתי כתב נשתוונו ההובא לי מאתו ועיני ולבי שמתי על דבריו והבנתי מתוך הדברים ועומק הראיות ראויות שהוא תלמיד הנשאל וקראתי עליו מקרא שכתוב [משלי כ"ג] גיל יגיל אבי צדיק ונומיתי דילדה אימיה כר' יצחק תלד ואע"ג דאית ליה פרכא למילת' מאן חכים לעיוני ולמדרש ולחפופי כי האי גוונ' אי לאו גברא רבא שלא נמצא כמותו וסוף הדברים הואיל ולא הוברר לי גוף המעשה קיימתי בעצמי בשפתי ספרתי משפטי צדק ונפנתי להשיב תשובת על שאלותיו כמו שהראוני מן השמים. ברם כך היתה עקר השאלה האשה שהלך בעלה למדינת הים ובא עד אחד ואמר לה מת בעלך אם יכולה להנשא על פיו או לא. והשיב מי שהשיב שאינה נשאת על פי קרובים ואע"ג דהדר ביה ר' עקיב' מאשה מקרובים לא הדר ביה דמאי טעמ' הדר ביה מאשה משום דתנן הוחזקו להיות משיאין (קול) [עד מפי עד מפי עבד מפי אשה] כו' לכך אמר התלמיד מאשה [ש]שנינו הוחזקו להיות משיאין על פיה חזר בו ר' עקיבה מקרובים שלא שנינו הוחזקו להיות משיאים על פיהם לא חזר בו ועוד נראין הדברים שלא חזר מקרובים לפי שהן פסולי עדות (דרבנן) [דאורייתא] שלא שנינו הוחזקו להיות משיאין על פיו של קרובים וגזלנין של תורה ומלוה ריבית אבל אמר' ע"פ גזלנין דרבנן התירו (דאמר רב אשי דהיכ' אמרת גזלנ' דרבנן התירו) כדאמר ר' אשי [ר"ה כ"ב ע"א] זאת [אומרת] גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה אבל גזלן דאוריית' לא וקרוב נמי דפסולא דאורייתא לא ואשה ששנינו הוחזקו להיות משיאים על פיה הויא לה דרבנן ואע"פ שאנו מביאין אותה מגזירה שוה כדתניא [שבועות ל' ע"א] ועמדו שני האנשים [דברים י"ט] בעדים הכתוב מדבר כו' ואעפ"כ אינה כשל תורה עצמה כי מדרש חכמים היא וראיה לדבר מקדושי כסף שאע"פ שאנו למדין אותה [קידושין ב' ע"א] בגזירת שוה קיחה קיחה [אמרינן בכתובות [ג' ע"א] כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש וכו' תינח דקדיש בכספא וכו'.
